המקרה של הכפרים עתיר-אום אלחיראן

הקהילה הערבית-בדואית בעתיר-אום אלחיראן קיבלה צווי הריסה לבתיהם, במטרה לבנות את “חירן”, יישוב המיועד ליהודים דתיים בלבד, במקומה. הסיפור של הכפרים סוקר באופן נרחב לאחר שבית המשפט העליון דחה את העתירה כנגד הפינוי של התושבים במאי 2015, בתואנה שהאדמות שייכות למדינה ולכן אין לקהילה הבדואית שום זכות חוקית על אדמותיהם של הכפרים עתיר ואום אלחיראן. בית המשפט העליון הכיר בכך שבעיית הדיור בחברה הפלסטינית בישראל טעונה ב”רגשות ומחלוקות פולטיים”, אולם כשל במתן סעדים לתושבי עתיר-אום אלחיראן.

AttirUmmalHiran
להרחבה לחצו על התמונה. Google Maps

התושבים של עתיר-אום אל חיראן

הכפרים עתיר ואום אלחיראן הינם שניים מתוך 36 הכפרים הבדואים הלא מוכרים בישראל. במחוז באר שבע, היכן שהכפר ממוקם, רק 1% מהכפרים הוכרו בידי הרשויות הישראליות. עתיר-אום אלחיראן – אשר מונים יחדיו מעל 1500 איש ואישה – חרף עובדת הקמתם מכוח פקודה של המושל הצבאי בשנת 1956, לא זכו להכרה. במקרה שהרשויות הישראליות יהרסו את הכפרים ויעבירו בכפייה את תושביהם, תהיה זו הפעם הרביעית שהתושבים מפונים ממקום מושבם.

תושבי עתיר-אום אלחיראן הינם אזרחי מדינת ישראל, אולם המדינה סירבה באופן עקבי להכיר בכפרים ולחברם לרשת החשמל, לשירותי ביוב ותשתיות בסיסיות אחרות, זאת למרות שהכפרים קיימים במקומם כמעט שישה עשורים.

img_0737

ההצעה של הרשויות הישראליות

הממשלה מתכננת להרוס את הכפרים הקיימים עתיר ואום אלחיראן ולהחליפם ביישוב יהודי בעל שם דומה, “חירן”. אמדת עתיר תשמש כדי להרחיב את יער יתיר, כאשר הכפר אום אלחיראן יהרס כדי להיות מוחלף ביישוב היהודי “חירן”. לפי המתווה המוצע תושבי הכפרים יפונו ולאחר מכן יועברו בכפייה לעיירה הבדואית הסמוכה חורה. חורה הינה אחת משבע העיירות הבדואיות בישראל, אשר כולן נמצאות בתחתית המדרג החברתי-כלכלי. לכן, העברתם של התושבים לעיירה המאופיינת בצפיפות-יתר, מחסור בשירותים חיוניים ושיעורי אבטלה ועוני גבוהים במיוחד, לא מהווה פיצוי משמעותי. ההריסה המוצעת של עתיר-אום אלחיראן מתעלמת גם כן מהשורשים הפוליטיים, החברתיים וההיסטוריים של התושבים הבדואים באדמה.

הממשלה כשלה להציע תוכנית לפיצוי הולם לתושבים, היא אפילו לא שקלה את האפשרות של שילוב התושבים הקיימים מעתיר-אום אלחיראן ביישוב החדש. זה, בעיקרון, משום שהם לא יתאימו למרקם החברתי הרצוי עבור דתיים-לאומיים שיעברו אל היישוב החדש חירן.

xLXItnv9I6mu-ZP24b-DPywmXJcmk3XjBZkLokgFCzI,9a8vfAaXCRJy8ejFA142pC0hI2zx30aOV-VuS5OWIzo

הריסת בתים ופינוי כפוי תחת החוק הבינלאומי

על הרשויות לכבד את הזכות לדיור ללא התייחסות אתנית, אולם בישראל ברור שזה אינו המקרה. הקהילה הערבית-בדואית הופלתה במשך שנים רבות בתחום הדיור. הגבולות המונציפאליים, המצומצמים גם כך, לא הורחבו משנת 1948, מה שמשאיר 20% מאוכלוסיית ישראל עם 2.5% מהקרקע בבעלותם. לתוכנית הממשלתית לעקירה, הריסת בתים והפקעת האדמות יש אפקט הרסני על הזכויות הבסיסיות של הפלסטינים אזרחי ישראל, כולל זכויותיהם לרמת חיים מספקת, דיור בטוח והמנעות מאפליה, כפי שמפורט בסעיף 11 ו-2 באמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות . האמנה הזו אושררה על ידי ישראל, ומחייבת את הרשויות להבטיח את זכויותיהם של כל הנמצאים בתחום שיפוטה ללא אפלייה מכל סוג. המדיניות הישראלית כלפי הבדואים בעתיר-אום אלחיראן נוגדת כמו כן את סעיף 5 של האמנה הבינלאומית לביעור כל סוגי האפליה הגזעית , אשר מבטיחה את הזכות לדיור ללא הבחנה בין גזע, צבע, לאום או מוצא אתני.

עמדת אמנסטי אינטרנשיונל ישראל בנושא עתיר-אום אלחיראן

הצטרפו לאמנסטי אינטרנשיונל ישראל בדרישה מהממשלה להעניק מעמד חוקי וביטחון חזקה לקהילות הבדואיות בנגב, כולל עתיר ואום אלחיראן. כל המאמצים לפנות וליישב מחדש את התושבים צריכים להגנז באופן מיידי, כאשר כל צווי ההריסה יעוכבו גם כן עד שהחוקים והמדיניות בנוגע לבדואים בנגב תתוקן כדי להבטיח את מחוייבותה של ישראל להמנעות מאפליה תחת החוק הבינלאומי.