מטרת האמנה היא לקבוע אמות מידה להגנת הילדים נגד ההזנחה והניצול לרעה מהם הם סובלים, ברמות שונות, בכל הארצות ובכל יום. היא מקפידה להתחשב במגוון התרבויות, במגוון המשטרים ובמצב הכלכלי במדינות השונות. השיקול החשוב ביותר הוא טובתו של הילד. ניתן לחלק את הזכויות המפורטות באמנה לשלוש קבוצות עיקריות:

סיפוק צרכים: הזכות להחזיק, לקבל ולהגיע למספר אמצעים ושירותים (שם, לאום, טיפול רפואי, חינוך, מנוחה, משחק וטיפול בנכים וביתומים).

הגנה: הזכות להגנה מפני מעשים הגורמים נזק לילד (הפרדה מההורים, מעורבות במלחמה, ניצול מסחרי או מיני וניצול פיזי או רגשי).

השתתפות: זכותו של הילד שיתחשבו בדעתו בהחלטות הקשורות לחייו. ככל שיכולותיו מתפתחות, יש לאפשר לילד להגדיל את אפשרויותיו למעורבות חברתית כהכנה לחיים בוגרים (בכלל זאת: חופש ביטוי והבעת דעה, תרבות, דת ושפה).

הקדמה[1]
מוזכרים הטקסטים העיקריים של האו”ם עליהן האמנה נסמכת ושנוגעים ליחס כלפי ילדים, כמו גם חשיבותה של המשפחה בהתפתחותו התקינה של הילד, חשיבותם של אמצעי הגנה וביטחון לילד, כולל הגנה חוקית לפני ואחרי הלידה, וחשיבות המסורת והערכים התרבותיים של כל עם להתפתחות הילד.

סימן א
הגדרת המושג ילד
כל אדם שגילו פחות מ- 18 שנה, אלא אם כן הגיל בו הופך הילד לבגיר צעיר יותר לפי החוק החל עליו.

סימן ב: אי-הפליה
כל הזכויות צריכות להיות מוענקות לכל ילד, ללא יוצא מהכלל. המדינה צריכה להגן על הילד בכל מצב. על המדינה להגן על הילד מכל סוג של הפליה.

סימן ג: טובת הילד
בכל הפעולות הנוגעות לילד, טובתו תהיה השיקול המרכזי.

סימן ד: יישום הזכויות
חובתה של המדינה להבטיח שהזכויות המפורטות באמנה יוצאו לפועל.

סימן ה: זכויות ואחריות של ההורים, המשפחה והקהילה
על המדינות לכבד את תפקידם של ההורים והמשפחה בגידול הילד.

סימן ו: חיים, הישרדות, והתפתחות
זכותו של הילד לחיות, וחובתה של המדינה להבטיח את הישרדותו והתפתחותו.

סימן ז: שם ולאומיות
לילד יש זכות מולדת להיקרא בשם, להשתייך ללאום, להכיר את הוריו ולגדול במחיצתם.

סימן ח: שימור הזהות
חובתה של המדינה לסייע לילד לבנות מחדש את זהותו, במידה והיא נשללה ממנו באופן לא חוקי.

סימן ט: אי-הפרדה מההורים
זכותו של הילד לשמור על קשר עם הוריו במקרה של היפרדות. אם ההפרדה היא כתוצאה ממעצר, מאסר או מוות, המדינה תספק לילד או למשפחה את המידע הנוגע לבן המשפחה הנעדר.

סימן י: איחוד המשפחה
בקשה לעזוב מדינה או להיכנס אליה לצורך איחוד משפחות תטופל על-פי עקרונות הומאניים. זכותו של הילד לשמור על קשר עם שני הוריו אם הם גרים במדינות שונות.

סימן יא: העברה לא חוקית ואי-החזרה של הילד
המדינה תיאבק בחטיפת ילדים על-ידי הורה או גורם אחר.

סימן יב: הבעת דעה
זכותו של הילד להביע את דעתו, ושזו תישקל.

סימן יג: חופש ההבעה והמידע
הזכות לבקש, לקבל ולחלוק מידע בצורות מגוונות, ביניהן ציור, הדפסה וכתיבה.

סימן יד: חופש המחשבה, המצפון והדת
המדינה תכבד את זכותם וחובתם של ההורים להעניק כיוון לילד בהוצאה לפועל של זכות זו, בהתאם להתפתחות יכולותיו.

סימן טו: חופש ההתאגדות
זכותו של הילד לחופש התאגדות והתכנסות.

סימן טו: פרטיות וכבוד
אין להתערב בפרטיותו, משפחתו, ביתו או התקשרויותיו של הילד.

סימן יז: נגישות למידע ואמצעי תקשורת
לילד תובטח נגישות למגוון מקורות מידע; יש להעניק תשומת לב מיוחדת לקבוצות מיעוט, ולהגן על הילד ממקורות מידע העלולים להזיק לו.

סימן יח: אחריות ההורים
לשני ההורים יש אחריות משותפת לגידול הילד, ויש להעניק להם סיוע במימוש חובותיהם כהורים.

סימן יט: ניצול לרעה או הזנחה (תחת אחריות המשפחה או גוף אחר)
על המדינה להבטיח את הגנת הילד מכל צורה של ניצול. יש לדאוג לתכניות חברתיות, ושירותי תמיכה.

סימן כ: דאגה לילדים בהיעדר הורים
זכותו של הילד לטיפול חלופי יעוגן בחוק. חובתה של המדינה להבטיח את המשך קיומן של דתו, תרבותו, שפתו והרקע האתני שלו על-ידי הבטחת טיפול חלופי.

סימן כא: אימוץ
המדינה תבטיח שרק גופים מורשים יבצעו אימוץ. אימוץ בין-מדינתי יישקל רק במידה ולא נמצאו פתרונות במסגרת המדינה.

סימן כב: ילדי פליטים
יש להעניק תשומת לב מיוחדת לילדי פליטים.
מדינות יפעלו בשיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים להשגת מטרה זו, וכן לאיחוד ילדים והורים שהופרדו.

סימן כג: ילדים בעלי מוגבלויות
זכות ליהנות מטיפול וחינוך מיוחד לצורך חיים מלאים יותר בחברה.

סימן כד: טיפול רפואי
נגישות לשירותי רפואה ורפואה מונעת, וכן ביטול הדרגתי של מנהגים מסורתיים הפוגעים בילד.

סימן כה: ביקורת תקופתית
יש להבטיח שהסדר כלשהו בו הילד נתון לצורך טיפול או הגנה ייבדק מחדש על בסיס קבוע.

סימן כו: ביטחון חברתי
זכותו של הילד לביטחון חברתי.

סימן כז: רמת החיים
אחריותם של ההורים לדאוג לתנאי חיים נאותים להתפתחותו של הילד, גם אם אחד ההורים חי במדינה אחרת ממקום מגוריו של הילד.

סימן כח: חינוך
הזכות לחינוך יסודי בחינם, אפשרות של חינוך מקצועי והצורך באמצעים להפחתת שיעורי הנשירה.

סימן כט: מטרות החינוך
החינוך יבטיח את התפתחות אישיותו וכישוריו של הילד, הכנתו לחיים בוגרים, כבוד לזכויות האדם וכן ערכים תרבותיים ולאומיים של ארצו של הילד ושל ארצות אחרות.

סימן ל: ילדים בקבוצות מיעוט וילידים
זכותו של ילד המשתייך לקבוצת מיעוט או קבוצה ילידית ליהנות מתרבותו ולהשתמש בשפתו.

סימן לא: משחק ויצירה
זכותו הילד למשחק, פעילות יצירתית והשתתפות בחיים תרבותיים ואמנותיים.

סימן לב: ניצול כלכלי
זכותו של הילד להגנה מפני צורות עבודה הפוגעות בו ומניצול.

סימן לג: חומרים נרקוטיים ופסיכוטיים
הגנת הילד מפני שימוש לא מורשה בחומרים אלה, ייצורם והפצתם.

סימן לד: ניצול מיני
הגנת הילד מפני ניצול מיני, כולל זנות ושימוש בילדים למטרות פורנוגרפיות.

סימן לה: חטיפה, מכירה והעברה
המדינה מחויבת למנוע חטיפה, מכירה והעברה של ילדים.

סימן לו: צורות אחרות של ניצול
המדינה מחויבת להגן על הילד מפני כל צורה של ניצול.

סימן לז: עינויים, עונש מוות, מניעה של חופש
חובת המדינה למנוע כליאה של ילדים.

סימן לח: סכסוכים אלימים
ילדים מתחת לגיל 15 לא ישתתפו במעשי איבה. לא יגויסו ילדים מתחת לגיל 15.

סימן לט: שיקום ושילוב מחדש
חובת המדינה להשלמת חינוך ושילוב בחברה לילדים שנפלו קורבן לניצול, עינויים או סכסוכים אלימים.

סימן מ: חוקי קטינים
הטיפול בקטינים שנאשמים בהפרת החוק צריך להיעשות תוך התייחסות לכבודו של הילד.

סימן מא: זכויות הילד במסמכים אחרים.

סימן מב: הפצת האמנה
חובת המדינה לפעול להכרת האמנה.

סימן מג-נד: יישום
סימנים אלה עוסקים בהקמת ועדה לזכויות הילד שתדאג ליישום האמנה.

[1] הכותרות אינן חלק מהטקסט המקורי אלא נועדו להקל על ההבנה