אמנסטי אינטרנשיונל חוגג 50

בשנת 1961 העולם היה מקום שונה לחלוטין. להקה בשם הביטלס ביצעו בפעם הראשונה בליברפול, אנגליה, הארי השימפנזה הוטס לחלל וג 'ון פ. קנדי ​​הושבע כנשיא ה -35 של ארצות הברית. רבים בעולם המערבי חשו חופש באוויר. אך לא כולם חשו כך.

פיטר בננסון  אמר כי המניע לכתיבת "האסירים הנשכחים" היה מאמר  שקרא בעיתון על שני סטודנטים שנכלאו במשך שבע שנים בפורטוגל תחת משטרו הדיקטטור אנטוניו סלזאר, פשוט מפני שהרימו כוס לחופש.

בזמנו  אמר בננסון שמטרתו היא  "לגייס את דעת הקהל העולמית" בנוגע להפרות זכויות האדם שביצעו ממשלות ברחבי העולם נגד אזרחים שדעותיהם שונות משל הממשל.

במאמרו  כתב: "פתח את העיתון שלך כל יום בשבוע ותמצא דו"ח ממקום כלשהו בעולם על אדם שנכלא בשל דעותיו או דתו  שאינן מקובלות על ממשלתו. ישנם כמה מיליוני אנשים בכלא - בשום אופן לא כולם נכלאים מאחורי מסך ברזל (בברית המועצות לשעבר) או לוחות במבוק (סין תחת משטרו של  מאו צה טונג ) .בקורא העיתון מתעוררת תחושה מחליאה של חוסר אונים "

פיטר בננסון רתם את זעם האנשים לקמפיין כתיבת מכתבים, דבר שמעולם לא נעשה קודם בכזה קנה מידה והתגובה היתה מדהימה.

ב -50 השנים הבאות, אמנסטי אינטרנשיונל הושיע, הגן ושיפר את חייהם של מיליונים.

עזרנו להוציא מחוץ לחוק עינויים בכל רחבי הגלובוס. לקחנו חלק בהקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שלו הסמכות לשפוט מנהיגים שביצעו פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות ולדאוג שכולם יהיו שווים בפני החוק. לחמנו ואנו עדיין לוחמים לביטול  עונש המוות:  בשנת 1977, רק 16 מדינות מיגרו את עונש מוות על כל הפשעים במדינותיהם, היום הגיע מספר זה ל- 96 מדינות.

עשרות אלפי אסירי מצפון שוחררו לאחר המקרים שלהם אומצו על ידי תומכי אמנסטי אינטרנשיונל ברחבי העולם.

במהלך העבודה אמנסטי השנה של הבינלאומי הרחיבה כדי להקיף את כל הזכויות לידי ביטוי בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, אבל העקרונות הבסיסיים שלנו של חופש וצדק לא השתנו.

היותנו ארגון א-פוליטי, נטול פניות ועצמאי  אומר שאנחנו פועלי מול ממשלות בכל רחבי העולם כדי שיקחו אחריות על הפרות זכויות האדם בהן, ולא רק כאן בישראל. 

פיטר בננסון מת בשנת 2005 אבל נר זכויות האדם שהוא הדליק לפני חמישה עשורים  עדיין זורח.

העולם אולי השתנה, אבל הוא השאיר אחריו ארגון המראה למנהיגי העולם  מכל קצוות הקשת הפוליטית כי ביטוי פומבי לא אלים הוא כוח רב עוצמה.

רק הסתכלו על האירועים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון היום .אנשים ונשים חמושים בטלפונים ניידים ורשתות חברתיות מסוגלים להביא למפלתם דיקטטורים אכזריים.

 50 שנה חלפון, שיטות ה​​משלוח אולי התפתחו הודות לטכנולוגיה, אך המסר נותר כשהיה.

אנשים -  אין ספור הסובלים מהפרות זכויות אדם - נשארים בלב כל דבר שאנחנו עושים.

ג'ני וויליאמס הוא אישה אמיצה כזו, הפועלת תחת נסיבות בלתי נתפשות  בזימבבואה.

"אמנסטי היא אחותי הגדולה. כאשר אני בכלא אני יודעת שאחותי הגדולה צועקת לי ובשבילי ואני פוחדת פחות ומרגישה פחות לבד." היא מספרת, "לטלפן למשטרה, לשלוח פקסי מחאה, לחתום על גלויה, כל הדברים האלה יוצרים שינוי, כי הם שולחים מסר ברור וחד. ארגון אמנסטי הציל אותי מעינויים ואונס כי תחנת המשטרה בה שהיתי הוצפה בשיחות."

המילים של ג'ני  הזכירו לנו למה אנחנו קיימים מלכתחילה ומדוע אנחנו זקוקים לאנשים רבים כל כך כדי להגן על זכויות האדם.

היום, בישראל  וברחבי העולם, תומכי אמנסטי אינטרנשיונל יכבדו את האומץ והנחישות של מגיני זכויות אדם וירימו כוסית בברכה לחופש!