אמנסטי אינטרנשיונל סניף ישראל
English Arabic

במקום לרדוף ארגוני זכויות אדם, שישראל תחקור האשמות עופרת יצוקה

Bookmark and Share

ימים ספורים לאחר שישראל הגישה למזכ"ל האו"ם מסמך תשובה להאשמות שהועלו בדו"ח גולדסטון, גורס אמנסטי אינטרנשיונל כי החקירות שביצעה ישראל אינן מספקות ואינן עומדות בדרישות. מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל סניף ישראל: "במקום לחקור פעילותם של ארגוני זכויות אדם, מוטב שישראל תשקיע במאמצים בחקירת ההאשמות על פשעי מלחמה"

4/02/2010

ימים ספורים לאחר שישראל הגישה למזכ"ל האו"ם מסמך תשובה להאשמות שהועלו בדו"ח גולדסטון, גורס אמנסטי אינטרנשיונל כי החקירות שביצעה ישראל אינן מספקות ואינן עומדות בדרישות. מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל סניף ישראל: "במקום לחקור פעילותם של ארגוני זכויות אדם, מוטב שישראל תשקיע במאמצים בחקירת ההאשמות על פשעי מלחמה" 

תגובת ישראל לאו"ם בנוגע לחקירת ההאשמות בדבר הפרת החוק הבינלאומי בעזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" כלל אינה מספיקה. כך אומר ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי אינטרנשיונל, ימים ספורים לאחר שישראל העבירה דו"ח למזכ"ל האו"ם באן קי-מון. 

אמנסטי אינטרנשיונל גורס כי התגובה הישראלית לא נתנה מענה לנקודות חשובות הקשורות להתנהלות צה"ל בהתקפות שבהן נהרגו מאות אזרחים נהרגו ואלפים נותרו בלי קורת גג.  

"החקירות שביצעה ישראל אינן עומדות בנהלים הבינלאומיים, המחייבים עצמאות, אובייקטיביות, שקיפות, יעילות ומהירות", אומר מלקולם סמרט, מנהל אגף המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל. "כאשר צה"ל חוקר את עצמו – זו אינה חקירה הולמת לגילוי האמת ולהשגת צדק בעבור הנפגעים". 

"בתקופה האחרונה מתנהל בישראל מסע הכפשה ודיכוי ארגוני זכויות אדם, ששיאו בקריאה למנות ועדת חקירה פרלמנטארית לבחינת פעילותם של הארגונים בישראל", מוסיף איתי אפשטיין, מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל סניף ישראל. "מוטב היה שמדינת ישראל תשקיע את מאמציה בקיום חקירה עצמאית ומקיפה בנוגע להאשמות בדבר פשעי מלחמה שהתבצעו לכאורה בעזה".  

הדו"ח הישראלי בן 46 העמודים, שהוגש למזכ"ל האו"ם ביום שישי האחרון (29 בינואר), קובע כי ישראל חקרה כ-150 תקריות הקשורות בהפרות-לכאורה של חוקי המלחמה במהלך "עופרת יצוקה". במבצע זה נהרגו כ-1,400 פלסטינים ו-13 ישראלים.  

מהמידע המועט שהתפרסם על החקירות עולה כי ישראל נכשלה לתת מענה הולם לביקורת על השימוש בזרחן לבן באזורים מיושבים בצפיפות על ידי חיילי צה"ל. מהתשובה הישראלית עולה כי ההתקפות על מתקני האו"ם, מבנים אזרחיים, מתקני תשתית, אזרחים פלסטינים, וצוותי אמבולנס לא נחקרו בצורה משביעת רצון. תקריות אלה נכללו בדו"ח האו"ם על המבצע – וכן בדו"חות שפרסמו ארגוני זכויות אדם, בכלל זה אמנסטי אינטרנשיונל, לאחר המלחמה. 

"במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' הושמעו עשרות טענות אמינות כי חיילי צה"ל הפרו את החוק ההומניטארי הבינלאומי באופן שהביא למותם של מאות אזרחים, הפך כמה מהם ל'מגינים אנושיים', והסב נזק לאלפי בתים פרטיים ומתקני  

 

תשתית אזרחיים. עם זאת, למרות שחלפה שנה מאז סוף הלחימה, רק חייל אחד הורשע בעבירה בעקבות חקירה שערכה ישראל – בגין גניבת כרטיס אשראי".  

כל החקירות שניהלה ישראל התבצעו על ידי קציני צה"ל או חוקרי מצ"ח – תחת פיקוחו של הפרקליט הצבאי הראשי, שייעץ למערכת הביטחון במהלך המבצע. משום כך, אין מדובר בחקירות עצמאיות ובלתי-תלויות. על פי התשובה הישראלית, אין בסיס לפתוח בחקירה פלילית לבחינת התקריות החמורות, שלטענת אמנסטי אינטרנשיונל מחייבות חקירה עצמאית ויעילה. 

למרות הדאגה שהביע אמנסטי אינטרנשיונל מהשימוש הנרחב של ישראל בזרחן לבן בעזה, בתשובה הישראלית נטען כי "אין כל בסיס לנקוט צעדים משמעתיים או אחרים בגין השימוש בזרחן לבן". במהלך המבצע, עשה צה"ל שימוש תכוף בפגזי ארטילריה המכילים זרחן לבן באזורים מיושבים – שימוש שהביא לפציעתם ובמותם של אזרחים. 

בתשובה הישראלית נקבע כי התקפות אחרות של צה"ל שהסתכמו בהרג אזרחים ובפציעתם היו "טעויות מבצעיות", למרות שמצוין כי "בכמה מקרים עברו חיילים וקצינים על כללי הלחימה". ממשלת ישראל אף לא אותתה כי בכוונתה להבטיח כי אזרחים הפלסטינים שנפגעו עקב "טעויות" אלה או הפרות אחרות יזכו לפיצויים. 

על פי חקירת אמנסטי אינטרנשיונל, נרשמו במהלך "עופרת יצוקה" מקרים שבהם חיילי צה"ל נהגו בצורה חסרת אחריות, הפגינו זלזול בחייהם של אזרחים פלסטינים ובשלמות רכושם, ולא הבחינו בין מטרות צבאיות ואזרחיות. לכל אורח המבצע, הוסיפו חיילי צה"ל להשתמש בנשק ובטקטיקות שגרמו למספר גבוה של נפגעים אזרחיים – למרות שהדרג המדיני ידע למן היום הראשון כי שיעור הנפגעים האזרחיים גבוה. 

למרות שאמנסטי אינטרנשיונל פנה לשלטונות ישראל והסב את תשומת ליבם לכמה תקריות חמורות – ירושלים לא השיבה לבקשות הארגון ולא סיפקה הבהרות. "בדו"ח שצפוי מזכ"ל האו"ם לפרסם על החקירות שהתנהלו בצד הישראלי והפלסטיני, חייב באן קי-מון לקבוע עד כמה היו אלה חקירות עצמאיות, אמינות ועומדות בנהלים הבינלאומיים", מוסיף סמרט. 

"עד כה, נראה שאף לא אחד מן הצדדים מוכן או מסוגל לנהל חקירות העומדות בנהלים אלה. מסיבה זו, מוטלת על האו"ם האחריות להבטיח שהאחראים להפרות החוק הבינלאומי ישאו בתוצאות, ושצדק ייעשה עם הנפגעים. מטרות אלה יוגשמו אם מועצת הביטחון תשקול בסופו של דבר להעביר את הסוגיה לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, ואם האסיפה הכללית של האו"ם תקים קרן לפיצוי האזרחים שנפגעו מהפרת החוק במהלך המבצע בעזה". 

הדפסשלח לחבר
Amnesty International Copyright ©
עבור לתוכן העמוד