אפשר להגדיר זכויות אדם כצרכים הבסיסיים אשר בלעדיהם אנשים אינם יכולים לחיות בכבוד כבני אדם. זכויות אדם הן הבסיס לחופש, לצדק ולשלום. כיבודן מאפשר לפרט ולקהילה להתפתח במלואם. שורשי התפתחות ההכרה בזכויות האדם טמונים במאבק לחופש ולשוויון בכל מקום בעולם. הבסיס לזכויות אדם, כגון כבוד החיים וכבוד האדם, מצוי ברוב הדתות והפילוסופיות. זכויות האדם מנוסחות בהכרזת זכויות האדם האוניברסלית. מסמכים נוספים, כגון אמנות בינלאומיות, מנסחים מהם החובות והאיסורים המוטלים על ממשלות, לשם כיבוד זכויות אזרחיהן ותושביהן.
זכויות אדם הם החירויות וההגנות הבסיסיות שבני אדם זכאים אליהן רק מתוקף היותם אנושיים.
זכויות אדם הן אוניברסאליות. הן שייכות לכולם ללא קשר לגזעם, מיניותם, אזרחותם, לאומיותם, יכולותיהם, השיוך המגדרי שלהם והזהות האתנית שלהם.
זכויות אדם הן חלק ממהותנו. אנו נולדים עם זכויות אדם. הן ניתנות לאנשים רק על בסיס היותם אנושיים.
זכויות אדם בלתי ניתנות לשלילה. אסור לשלול זכויות, נקודה. לאף אדם, לאף תאגיד, לאף ארגון ולאף ממשלה יש את הסמכות לשלול לאנשים את זכויות האדם שלהם. זכויות אדם ניתנות למניעה. בעוד שלא ניתן לשלול זכויות אדם, הן אינן חסינות מפני כל פגיעה. ניתן למנוע מאנשים זכויות, אך לא ניתן לשלול את עצם קיומם של הזכויות.
זכויות אדם הינן הכרחיות. הן חיוניות לקיומם של חופש, צדק ושלום.
מאפייני זכויות אדם:
• זכויות אדם טבועות בכל פרט - זכויות אדם אינן ניתנות לרכישה, אינן עוברות בירושה ואינן מוענקות כחסדים. הן שייכות לאנשים פשוט מעצם היותם בני אדם.
• זכויות אדם הן אוניברסליות - כל בני האדם זכאים לאותן זכויות, בלא תלות בגזע, מין, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי. כולנו נולדים חופשיים ושווים בכבודנו ובזכויותינו.
• זכויות אדם אינן ניתנות לשלילה - זכויות אדם אינן יכולות להילקח בכוח. לאיש אין זכות לשלול מאדם אחר את זכויותיו מסיבה כלשהי. אנשים הם בעלי זכויות אדם גם כאשר חוקי המדינה אינם מכירים בהן או מפירים אותן. לדוגמא, אנשים בעלי מוגבלויות הינם בעלי זכויות שוות למרות שבפועל ישנם מצבים בהם המדינה איננה אוכפת את זכותם לנגישות שווה למוסדות ציבור.
• זכויות אדם בלתי ניתנות לחלוקה - זכויות אדם אינן מגיעות בקבוצות או ביחידים, זוהי רשת של זכויות הקשורות זו בזו. כך למשל, כדי לחיות בכבוד, כל בני האדם זכאים לחופש, לביטחון ולרמת חיים נאותה גם יחד.
אפשר לסווג זכויות לשלוש קטגוריות:
1. זכויות אזרחיות ופוליטיות (הקרויות גם 'זכויות הדור הראשון') - זכויות אלה הן בעלות זיקה לחירויות, והן כוללות: הזכות לחיים, חופש מעינויים ומעבדות; השתתפות בתהליך הפוליטי; חופש הדעה, הביטוי, המחשבה, המצפון והדת; חופש ההתאגדות והאסיפה.
2. זכויות כלכליות וחברתיות (הקרויות גם 'זכויות הדור השני') - לזכויות אלה זיקה לביטחון כלכלי וחברתי. למשל: הזכויות לעבודה, לחינוך, לרמת חיים נאותה, למזון, למחסה ולטיפול רפואי.
3. זכויות סביבתיות, תרבותיות והתפתחותיות (הקרויות גם 'זכויות הדור השלישי') - זכויות אלה כוללות את הזכות לחיות בסביבה נקייה ומוגנת מהרס, הזכות לפיתוח תרבותי, פוליטי וכלכלי.
