הכיבוש הישראלי: 50 שנות התנחלות

50 שנות גינויים אינן מספיקות. הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תנקוט צעדים מעשיים להפסיק את מימון ההתנחלויות. על מדינות העולם לאסור על ייבוא מוצרים וסחורות מההתנחלויות ולמנוע מחברות הקשורות בממשלות לפעול בהתנחלויות או לסחור עמן.

תחת החוק הבינלאומי יש למדינות מחויבות שלא להכיר או לסייע למצב בלתי-חוקי. אנו קוראים למדינות לשאת באחריות לאותה מחויבות במסגרת החוק הבינלאומי, משום שהרוב המוחלט של מדינות העולם הכירו בהתנחלויות הישראליות כבלתי-חוקיות אך רבות מהן ממשיכות לתמוך בהתנחלויות כלכלית. בכך חותרות תחת עמדותיהן שלהן עצמן ומפרות את מחויבותן לחוק הבינלאומי.

©-THOMAS-COEXAFPGetty-Imageses

ההבנה שלישראל אין כל כוונה לסיים את מדיניות ההתנחלויות הבלתי חוקית למרות גינויים בינלאומיים מכל עבר, ואף מאיצה את הרחבתן, הובילה לקריאה של אמנסטי אינטרנשיונל לאיסור על סחר במוצרי התנחלויות. על-ידי הטלת איסור על מוצרים מההתנחלויות ומניעת פעולתם של גופים עסקיים בתוך ההתנחלויות, מדינות העולם יכולות להביא לשינוי של ממש בחייהם של מיליוני פלסטינים.

העובדה היא שחצי מאה של כיבוש צבאי בשטחים הפלסטיניים הכבושים הובילה להקמת מערכת שלמה של הפרות זכויות אדם שיטתית נגד פלסטינים. הכיבוש השחית כל אספקט בחיי היומיום של פלסטינים בשטחים הפלסטיניים הכבושים והם נאלצים להתמודד עם מגבלות שרירותיות של חופש התנועה, מגבלות על החופש הכלכלי ואף גישתם לחשמל, למים נקיים או לאדמות חקלאיות – היא מוגבלת. למעשה, כל חייהם מוחזקים הפלסטינים שבשטחים הכבושים כבני ערובה על-ידי ישראל.

615377858---AHMAD-GHARABLI-AFP-Getty-Images-Recovered

כדי לתמוך בהפרה השיטתית הזו של זכויות האדם, ישראל ביססה את מערכת הממשל הצבאי בשטחים הפלסטיניים הכבושים באמצעות אלפי צווים צבאיים ופקודות צבאיות, אשר רבים מהם אוסרים על פעולות בלתי אלימות ומטילות מגבלות מופרזות על הפלסטינים ומשבשות את חייהם. הצווים הצבאיים משמשים גם כדי לכסות על ההפרה הנרחבת של זכויות האדם ושל החוק ההומניטרי הבינלאומי, כולל הפקעה וניכוס נרחבים של רכוש ומשאבים טבעיים, הריסת בתים ועסקים, מעצרים שרירותיים, מעצרים בלתי חוקיים של מאות אלפי פלסטינים וענישה קולקטיבית של מיליוני פלסטינים. כמו כן, במהלך השנים הארוכות הללו היו מקרים אינספור של הרג בלתי חוקי של פלסטינים על ידי כוחות ישראליים.

615377858---AHMAD-GHARABLI-AFP-Getty-Images

שאלות ותשובות

? כתנועת זכויות אדם בינלאומית המוקד של אמנסטי אינטרנשיונל הוא לוודא כי מדינות עומדות במחויבויותיהן תחת החוק הבינלאומי ואינן תורמות להפרות בעצמן. זו הסיבה שקריאתנו מכוונת למדינות ולא לצרכנים: לדרוש מהן להפסיק לבסס כלכלית את מדיניות ההתנחלויות הבלתי-חוקית של ישראל. אנו מאמינים באמונה שלמה כי זו הדרך האסטרטגית והאפקטיבית ביותר לשים סוף לעבירות הרבות נגד הפלסטינים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. השתתפות בחרם צרכנים היא בחירה של הפרט. היסטורית, אמנסטי אינטרנשיונל מעולם לא תמכה בחרם צרכנים ולא התנגדה לחרם צרכנים. לעומת זאת, אנחנו מגינים על זכותם של אזרחים להשתתף בחרם צרכנים ולדבר בעדו ואף יצאנו בקמפיינים להגנת אלו שנענשו על פעולות שכאלו. עם זאת, הנטל לא צריך להיות מוטל על כתפי הצרכנים. תיאורטית, אם אין מוצרים מההתנחלויות בשווקים, לא יהיה צורך בחרם צרכנים על מוצרים אלה.

אמנסטי אינטרנשיונל בדרך כלל לא נוקטת עמדה בנוגע לסנקציות כלכליות או אחרות. במקרים יוצאי דופן, אמנסטי אינטרנשיונל עשויה לקרוא להפעלת סנקציות ממוקדות על-ידי מועצת הביטחון של האו”ם על-מנת למנוע או לסיים הפרות זכויות אדם חמורות. לדוגמה, אמנסטי אינטרנשיונל קראה בעבר וקוראת גם בקמפיין זה למועצת הביטחון להטיל אמברגו נשק מקיף על ישראל ועל הקבוצות החמושות הפלסטיניות על-מנת למנוע פשעי מלחמה נוספים ועבירות חמורות שיעברו ללא ענישה.
קריאה זו שונה שכן היא מבוססת על המחויבות הקיימת של מדינות לא להכיר או לסייע למצב הבלתי-חוקי שנוצר בהתנחלויות. למדינות ישנה מחויבות לפעול, גם בהיעדר קריאה של מועצת הביטחון.

קריאתנו למדינות לאסור על מוצרים מההתנחלויות מבוססת על מחויבויותיהן הקיימות לא להכיר או לסייע למצב בלתי-חוקי. מעבר לכך, אנו מאמינים שעלינו להתמקד בתעשיות שבהן יש קשר ישיר בין מפעל ההתנחלויות והפרות זכויות האדם שהן מתדלקות נגד הפלסטינים. רווחים מייצוא מוצרים אלו משמר את המערכת המפלה והבלתי-חוקית, שפוגעת בזכויות של פלסטינים על בסיס יום-יומי.

בנובמבר 2015 האיחוד האירופי הוציא קווים מנחים לסימון מוצרים מההתנחלויות, שחלה עליהם חובת סימון, כמו מוצרים חקלאיים וקוסמטיים שיוצרו בהתנחלויות הישראליות. לכמה מדינות, ביניהן בריטניה, דנמרק ובלגיה כבר יש הוראות סימון שמופעלות באופן וולונטרי. מחוץ לאיחוד האירופי, דרום אפריקה אימצה תקנות שונות כדי למנוע את סימון הטובין מההתנחלויות. רגולציות דומות אומצו על-ידי שירות המכס האמריקאי.

בעיקרון אמנסטי אינטרנשיונל מקבלת בברכה מצב שבו לצרכנים ניתן מידע אשר מאפשר להם לקבל החלטה מושכלת בקניית מוצרים. לעומת זאת, צעד זה לבדו אינו מספיק על-מנת להתמודד מקור העבירות הרבות על החוק הבינלאומי ואינו נותן מענה למחויבות המדינות בנוגע למצב הבלתי חוקי של ההתנחלויות.

המצב בשטחים הפלסטיניים הכבושים הוא ייחודי במובן שיש תמימות דעים בין מדינות העולם בהכירן בכך שההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים הן בלתי חוקיות, אך במקביל רבות מהן ממשיכות לאפשר סחר עם ההתנחלויות ובכך למעשה מסייעות לשמור עליהן ומנציחות את הפרות זכויות האדם הקשורות בהן. השילוב של אופי הכיבוש הממושך, כבר חצי מאה, היקפו וחומרת הפגיעות והפשעים לפי המשפט הבינלאומי, והצמיחה הבלתי פוסקת של ההתנחלויות – הן הסיבות שהחלטנו לקרוא קריאה שכזו בפעם הראשונה בתולדות התנועה.

קמפיין נועד לציין 50 שנים לכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים. 50 שנות גינוי מצד הקהילה הבינלאומית כבר אינן מספיקות.

הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH) והארגונים המסונפים לה יצאו בקריאה דומה בעבר. גם קונגרס האיגודים המקצועיים בבריטניה קרא לממשלת בריטניה לאסור על ייבוא מההתנחלויות. דו”ח “סחר בשלום” של FIDH ו-21 ארגונים נוספים הפנה בעבר תשומת לב לאופן שבו המסחר עם ממשלות האיחוד האירופי מסייע בשמירה על ההתנחלויות הבלתי חוקיות.

עובדה אחת ברורה לחלוטין: הרוב המכריע של המדינות כבר גינו את ההתנחלויות וקבעו שהן לא חוקיות. עכשיו מונחת לפתחן ההחלטה לדבוק במילתן ולהתחייב לעקרונות שבעצמן קבעו.

למדינות יש את האמצעים לאסור על סוגים מסוימים של מוצרים או של סחורות ובאופן שגרתי לקבוע תקנות לייבוא סחורות לשווקים שלהן. לעתים קרובות הגבלות אלה קשורות לביטחון, לבריאות הציבור, לעבודה או לסטנדרטים אחרים. המדינות מסוגלות לחלוטין למנוע את כניסתן של סחורות מההתנחלויות לשווקים שלהן, בהתאם להתחייבויותיהן על פי המשפט הבינלאומי.

הכלכלה הפלסטינית צומקה על ידי שנים של הגבלות שהוטלו על פלסטינים כתוצאה מהרחבת ההתנחלויות ומסחר ההתנחלויות. קרן המטבע הבינלאומית, האו”ם וארגון הסחר העולמי זיהו כולם את הכיבוש הישראלי, ההתנחלויות והמדיניות הקשורה בהן כמכשול העיקרי להתפתחות הכלכלית של השטחים הפלסטיניים הכבושים. אם ישראל תסיר את ההגבלות על הגישה למשאבים הטבעיים והשימוש בהם, מגבלות שנועדו לתמיכה בהתנחלויות, היא תעודד מאוד את הכלכלה תחת כיבוש ותפחית את העוני והאבטלה.

קריאתנו לאיסור על סחר במוצרי התנחלויות מכוונת למדינות, לא לעסקים, לאנשים פרטיים או למוסדות. עם זאת, תנועת אמנסטי אינטרנשיונל מצפה שכל העסקים ינתבו את החלטותיהם ופעילויותיהם בהתאם לחוקים ולתקנים הבינלאומיים הרלוונטיים ולאחריותם במסגרת זו, בהתאם לעקרונות המנחים של האו”ם בנושא עסקים וזכויות אדם.

יש מעט מאוד מידע זמין לציבור. בשנת 2015 העריך משרד הכלכלה הישראלי כי הייצוא לאיחוד האירופי של מוצרי ההתנחלויות עמד על כ-200 מיליון דולר בשנה. זה רק חלק קטן מן הערך הכולל של הייבוא של האיחוד האירופי מכל ישראל (מוצרים שאינם מההתנחלויות ומוצרים שיוצרו בהתנחלויות). לפי הנציבות האירופית, סך היצוא מישראל לאיחוד האירופי עמד על כ-14.8 מיליארד דולר ב-2016.

היצוא הכללי מההתנחלויות הישראליות כולל: פירות וירקות (כולל תמרים, פירות הדר, תבלינים) ביצים, עופות, קוסמטיקה, דבש, שמן זית, יין ומוצרי תעשייה, כמו קוסמטיקה, פלסטיק, מוצרי טקסטיל וצעצועים.

מוצרים מההתנחלויות יוצאו למדינות רבות, כולל בריטניה, ארה”ב, דנמרק, צרפת, בלגיה וגרמניה בין היתר.

היצוא הכללי מההתנחלויות הישראליות כולל: פירות וירקות (כולל תמרים, פירות הדר, תבלינים) ביצים, עופות, קוסמטיקה, דבש, שמן זית, יין ומוצרי תעשייה, כמו קוסמטיקה, פלסטיק, מוצרי טקסטיל וצעצועים.

מוצרים מההתנחלויות יוצאו למדינות רבות, כולל בריטניה, ארה”ב, דנמרק, צרפת, בלגיה וגרמניה בין היתר.